רשומות

מציג פוסטים מתאריך דצמבר, 2016

נס היעילות

במסגרת רשימת הדברים שאני רוצה להספיק לפני שאני חוזרת לעבוד נכללת גם שמיעת שיעורים של הרבנית ימימה. וכך מידי יום שלישי (לפחות פעמיים זה אכן קרה) אני מתכוננת לקראת שמיעת השיעור, מארגנת לי כביסה לקפל, כלים לשטיפה, פלאפון זמין לשליחת הודעות מיילים וכו' בקיצור הרבה דברים שאני אצליח לעשות תוך כדי. ידוע ששיעור מוצלח הוא שיעור יעיל. בוודאי אתם מקשים עלי ושואלים כמנהג המורות- 'מלאך לא מסוגל לעשות שתי פעולות ביחד' נכון מאוד מלאך לא, אבל אני כידוע הרבה מעבר למלאך. אם כי אודה שפעמים רבות יוצא שאני שומעת את הרבנית החשובה שואלת שאלות מעניינות וחשובות בלי לתת תשובות, או שהיא נותנת תשובות על שאלות שלא שמעתי שנשאלו, או שהיא אומרת דברים שלא ממש קשורים זה לזה. הפעם בשיעור שלפני חנוכה עשיתי השתדלות מיוחדת להצליח לשמוע את המנהג החשוב. אך, הפעם נגמרו לי כל הדברים של 'תוך כדי' בסלון, וכמעט נאלצתי לגשת לחדר שלנו להמשיך לעשות שם דברים יעילים 'תוך כדי'. רק שמשם לא כל כך שומעים טוב את הרבנית.                                                                            משמים

ניסיונות בנסיעות

14:35 רוב הדברים כבר ארוזים, בסך הכל רבע שעה אחרי השעה המתוכננת ליציאה, רק לזכור לקחת ארנקים,  אוכל לדרך, מוצצים, כדאי גם מעילים , לא לשכוח גומיות לשירה, לשטוף את הכלים שבכיור, כדאי גם לטאטא קצת כדי שכשנחזור יהיה נעים. אוי, מה קרה לשעון? למה הוא אומר שכבר 14:52?                                                                         טוב, לא נורא נוותר על הטאטוא, וגם על החזרת הכלים לארון. -הלכתם לשירותים? –תכניסו את הכביסה מהחצר שלא ירד עליה גשם. אני מצליחה להלחיץ את כל הסובבים אותי ובראש ובראשונה את עצמי. באופן אוטומטי משהו נפגע נעלב או מתחיל לריב, ואז כמובן צריך לפייס ולהתאפס. גם כי לא נעים לנסוע ככה,                                             וגם כי אסור להיכנס לאוטו שלנו עם אנרגיות שליליות. הוא רגיש מאוד והאנרגיות השליליות גורמות לו להתקשות להעביר הילוך, להרים אמברקס או פשוט להיכנס למצב קיפאון. כיוון שהוא מאוד אוטומטי, אי אפשר לעזור לו בשום דרך מלבד כפי שאמרתי להכניס אנרגיות חיוביות ובונות. 15:25כולם כבר בתוך האוטו, סיימנו להעמיס, לריב, להתאפס, להתפייס, יש כבר הסכמה על

הבריאים

אני שייכת לקבוצת הבריאים כבר מספר שנים. זה לא היה כל כך קל להיכנס, היו תנאי קבלה לא פשוטים שהתחילו בעיקר במילה ללא. ללא קופאין, ללא סוכר, ללא קמח לבן, ללא אנטיביוטיקה, ללא קצפת, ללא...,בשביל להיכנס לקבוצה צריך שיהיו לך לפחות שלושה ללא וככל שמתווספים לך יותר 'ללואים' אתה עולה בדרגה, המדורגים במקומות הגבוהים ביותר ניזונים בעיקר ממי מעיין צלולים וחסה. להיות בריא זה לא תמיד קל ולפעמים גם קצת בודד למשל ליד שולחן של אוכל, יש כאלו שישר מבטיחים לי שסבא של סבא שלהם היה צמחוני ידוע, וכל חייו היה אוכל רק פטרוזיליה עם שמן זית. הם בוודאי היו ממשיכי דרכו אילולא היו חולים במחלה מסתורית שמחיבת אותם לשתות קולה שלוש פעמים ביום ולאכול שמן שנתבשל בצ'יפס עמוק. אחרים בלי להגיד דבר משפילים עיניים בבושה לוקחים צלחת שוקולד ונעלמים מטווח הראיה שלי כהרף עין. יש גם את קבוצת המרחמים, כשהם שומעים על היותי חברה בקבוצה הם סופקים כפיהם העבות זו בזו, מסתכלים עלי במבט שכולו אומר חמלה, לוקחים מיד עוד חתיכת עוגת שוקולד לפיהם . ושואלים בקול חלוש- "ומה עם הילדים?" –"הם אוכלים מה שיש בבית.&