מיומנה של אמא

  "אמא, את חייבת לעזור לי" חנה נשמעה לחוצה ביותר. "אני לא מוצאת את הארנק, ועוד שעה אני אמורה לנסוע." האינסטינקט הטבעי שלי היה לעזוב את העבודה, ולרוץ למצוא לה אותו. אבל עצרתי את עצמי ופתחתי בנוהל מציאת אבדה. "מתי ראית אותו בפעם האחרונה?" "זה היה לפני שבועיים, בוודאות שמתי אותו במגירה שלי, אחר כך נסעתי ברכבת ללימודים וגיליתי שאין ארנק, ונזכרתי שנשאר במגירה בבית." "אולי הוא נפל לך בדרך?" המשכתי בתחקיר "לא, אני בטוחה שפשוט לא הכנסתי לתיק, והשארתי במגירה, ועכשיו לפני שאני שוב נוסעת לכמה ימים, באתי לקחת אותו, והוא פשוט לא כאן." שמרתי לעצמי את ההערה החכמה על כך שהיא בבית כבר מיום חמישי, והיום יום שלישי כך שהיו לה כמה וכמה ימים לגלות איפה הוא נמצא, ולא לחכות לרגע האחרון. ובמקום זאת המשכתי את התחקור. "חיפשת בתיק?" "כן, לא שם. הפכתי כבר את כל הבית, לא מוצאת. אם האוטו אצלך, את יכולה בבקשה לבדוק אולי הוא שם?" "בטח מתוקה, כבר הולכת" 5 דקות אחר כך בעודי כורעת ברך מתחת לכיסא הנהג, חשבתי שאין