מיומנה של אמא

"...שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"   "אאאמן" 2:00 לפנות בוקר נר שלישי של חנוכה. אני בטוחה שאם הילדים שלי היו עומדים ומשחקים עם נרות השעווה ומטפטפים אותם על נייר הכסף, כמנהגם מדי ערב בחנוכה, הייתי יכולה אפילו להינות איתם עכשיו. אך הפעם כולם עייפים, הדלקו את החנוכיות והלכו לישון. נשארתי לבד מול הנרות, נותנת לאורם להאיר את תודעתי, ולשחזר בהודאה את ניסי היום.                                                                       ***** "לא רוצה להלחיץ אבל 15:30 כבר עבר..." "ידוע, רק מסיימת את התסרוקת לשירה ויצאנו." "פלאפון, מטען, ארנקים ומים לדרך" "יאללה לאוטו!!!" "מה הוויז אומר?" "שניסע דרך כרמיאל, שעתיים וארבעים דק' " "מעולה! נגיע בדיוק להדלקת נרות חנוכה באולם לפני החופה." "תמיד הרחוקים מגיעים ראשונים". "צריך לשירותים" "טוב, נעשה הפסקה באלונית של כביש 6, גם ככה צריך למלא דלק." "נו, כמה זמן לוקח ללכת לשירותים???" ??