חיסול הפרעות קשב

 

אני כל כך עתיקה עד  שכשלמדתי באולפנה, הייתה איתי בכיתה רק אחת שהייתה מאובחנת וקבלה הקלות ותוספת זמן בבגרויות. כל המושגים על היפראקטיביים  וקשיי ויסות, וקשב היו עדיין חדשים דנדשים עטופים בצלופנים. וכך גדלתי לי, בידיעה שאני כמו הרוב שסביבי, מרוכזת וקשובה. אחרי ששמעתי שיעור למשל ידעתי מה נאמר בו, ואפילו יכולתי לדעת מה קודם למה. אלא שמאז השתנו הזמנים, ועברו הרבה אפליקציות ,וקבוצות של ווצאפ, וזומים, ועוד ועוד אייפדים, ופלאפונים. וגם כיום אני שייכת לרוב, הרוב שמתחיל משהו ועוד משהו ועוד משהו, ולא מסיים שום דבר. רוב שיש לו בעיות שליפה קשות מאוד, שכשהוא קורא לילד שלו הוא קורא לפני כן לכל האחים והאחיות שלו הסבים והסבתות משני הצדדים, הדודים והדודות, ורק אז אחרי שהבן כבר הלך, הוא נזכר מה השם שהוא בעצמו בחר בשבילו כשנולד. אני עוד מגדילה לעשות וכשאני סתם משוחחת עם עצמי (כן, זה קורה לי.) אני מתחילה להגיד לי משהו, ובאמצע הכי מעניין, הולכת לעשות משהו אחר.

עכשיו אתם שואלים את עצמכם- מה הקשר של הפתיחה היפה הזו למלחמה שלנו באיראן, ובכן יש קשר ישיר. כיון שראיתי שבעיות הקשב שלי הולכות ומחמירות, וודאי שתקופת מתח ולחץ לא מסיעת להן להיפתר. נשאתי תפילה לאבינו שבשמים שייתן לי איזשהו כלי להתמודדות. לא עבר זמן רב, ואבא שבשמים גייס את הוראות פיקוד העורף כדי לבנות לי תוכנית עבודה מסודרת ללחימה בבעיות הקשב. התוכנית עובדת כך- הכנתי לעצמי רשימת משימות שונות. בשעות הערב פיקוד העורף שולח לי הודעה, שיש לי חצי שעה בערך עד זמן האזעקה, ואז אני פונה לרשימת המשימות שלי, ובוחרת לי אחת מהן. אני יודעת שהפעם אני חייבת לסיים את המשימה ולא לעבור לשום דבר אחר כי אחרת תשמע האזעקה לפני שסיימתי. עשר דקות לפני סוף הזמן, יש צפירה מלחיצה שמודיעה שהזמן הולך ואוזל, ושלא התפתה לעבור לשום פעילות אחרת מלבד מה שבחרתי. ואז, אם סיימתי הכול כראוי (וגם אם לא) נשמעת אזעקת החצוצרות, ואני יורדת למקלט בהרגשת סיפוק. (או לא).

התוכנית הזו פעלה מצוין יותר מפעמים, אלא שאז השתבש משהו בפיקוד העורף, וגם הם הפכו להיות עם הרוב הלא קשוב במדינה. הם הפעילו התרעה, ואחרי זה עוד התרעה מלחיצה, ואז שוב התרעה מלחיצה, ואז שוב התרעה מלחיצה, ושכחו להפעיל את האזעקה.

אני שוקלת לבטל את ההסכם עם פיקוד העורף, ולארגן כמה טילים בליסטים, רבי עוצמה המכילים את כל הפרעות הקשב של עמנו ולשגר אותם הישר לאיראן, שיסתדרו איתם שם. (או לא)