כשהייתי קטנה

כשהייתי קטנה היינו קונים במכולת של חיים ורוזה מתחת לבית.

כשהייתי קטנה היה לנו שיעור כלכלת בית בבית הספר, לא מאסטר שף.

כשהייתי קטנה לא היה לנו טלפון בבית, אני זוכרת מתי התקינו לנו אותו, זה היה יום מאוד מרגש.

כשהייתי קטנה המורות היו משכפלות לנו דפי עבודה, שהיו כתובים בכתב ידם.

כשהייתי קטנה ורציתי לנסוע לעיר הייתי הולכת לתחנת האוטובוס בלי לבדוק קודם בmovit מתי יש אוטובוס, ומחכה שיגיע עולה ומשלמת בכרטיסיה שהנהג מנקב בה חור.

כשהייתי קטנה היינו מתקשרים הביתה מטלפון ציבורי עם אסימונים. ואח"כ מטלפון ציבורי עם טלכרט.

כשהייתי קטנה שמענו שירים בתקליט מהפטיפון בסלון.

כשהייתי קטנה ופספסתי את ההסעה, הלכתי ברגל או שלא הלכתי, אבל אף אחד לא הסיע אותי לביה"ס פשוט כי לא הייתה לנו מכונית. (לא חיינו מתחת לקו העוני.)

כשהייתי קטנה וכבר היה לנו רכב ישבו במושב האחורי כמה ילדים שהצליחו להידחס שם, ואף אחד לא חגר חגורת בטיחות.

כשהייתי קטנה היה לי שיעור חקלאות בבית הספר, לא קיימות לא הישרדות ולא מדעי הסביבה.

כשהייתי קטנה לא שחקנו במחשב אחרי הצהריים, אפילו לא חצי שעה ביום וזה לא היה עונש וגם לא חוק, פשוט לא היה מחשב.

כשהייתי קטנה זכרתי מספרי טלפון בעל פה.

כשהייתי קטנה ורציתי ללכת לחברה, הלכתי אליה וראיתי אם היא בבית או לא.

כשהייתי קטנה קנינו כל יום לחם או חצי לחם ושמנו בקופסה לבנה, בכל אופן לא הוצאנו אף פעם לחם מהמקפיא. למה? לא יודעת.  היה מקפיא אבל כנראה שאף אחד לא חשב על זה.

כשהייתי קטנה מרחתי לי בלחם הרבה מרגרינה, ואכלתי בהנאה בלי שום ייסורי מצפון.

כשהייתי קטנה המציאו את שניצל הסויה, והייתי בטוחה שזה הדבר הבריא בעולם.

כשהייתי קטנה רשמתי את שיעורי הבית ומה להביא למחר ביומן, אף מורה לא הודיעה זאת לאמא שלי בשום קבוצת ווצאפ.

כשהייתי קטנה בקיץ בפתח תקווה החמה והלחה הצלחנו לחיות ללא מזגן.

כשהייתי קטנה אכלנו פרות של קיץ בקיץ, ופרות של חורף בחורף.

כשהייתי קטנה ביום שלישי אחר הצהריים ובין 14.00 ל16.00 החנויות היו סגורות.

כשהייתי קטנה כשאמרנו הקניון כולם ידעו שהכוונה לקניון ברמת גן.

כשהייתי קטנה לא היה כביש 6.

כשהייתי קטנה נסענו רק בדרכים מוכרות, ואם לא ידענו איך להגיע שאלנו אנשים ברחוב. (בעצם זה נכון עד לפני שנתיים.)

כשהייתי קטנה אמא שלי הלכה לקניות עם סל.                                                                                אמא שלכם התחילה עכשיו ללכת לקניות עם סל?? מעניין.

כשהייתי קטנה זה לא היה לפני שמונים שנה וגם לא לפני שבעים, אם נדייק חגגתי יום הולדת ארבעים לפני כמעט חודשיים. ובכל זאת יש פה שינויים עצומים, אני לא חושבת שהם רעים או מאיימים, סך הכל הם מאוד מקילים על החיים (לחיות בלי מזגן? בלי אייפון? בלי מחשב?).                                                           החיים היום הרבה יותר מהירים ומשוכללים מפעם. וגם מאתגרים יותר אני חושבת. מאפשרים מקום לעליות מזהירות ונפילות קשות.

אולי אפשר להכליל את כל השינויים האלו במילה אחת- גאולה, אולי?