כובד האחריות
אני יודעת שאני כבר
כמה וכמה וכמה שנים לא ילדה קטנה, אני אפילו אמא לכמה ילדים שחלקם לא ממש קטנים,
ובכל זאת יש אצלי איזושהי נקודה פנימית שמסרבת להפנים זאת.
למשל, אני יודעת
שביום שני אני צריכה ללכת למרפאה עם ילדי הקט, השבוע שוב שמתי לב שהגיע יום שני
ולא הלכתי, לא כי שכחתי אלא כי אני עדיין מחכה שמשהו יקבע במקומי את התור.
לקבוע תור זה לא
עניין מסובך, אבל דורש לחפש את הארנק שלי בשביל לחפש את תעודת הזהות שלי בשביל
למצוא את תעודת הזהות שלו. ואז להקיש 1 ולשמוע מנגינה נחמדה ולהקיש 2 ושוב לשמוע
את המנגינה, ואז להקיש את מספר תעודת הזהות ובסיום כוכבית ולשמוע את המנגינה
שעכשיו כבר מתחילה להעיק, ולומר את שם הרופאה ושוב לומר את שם הרופאה ולשמוע
שהמערכת לא מבינה את הפלט הקולי שלי, ולחכות שיענה המענה האנושי ו... כל זה גורם
לי לחכות שמשהו יקבע את התור במקומי...
לפעמים יש גם רגע
מייאש כזה בערב שבו אני ממש רעבה, ומחכה שיקראו לי כבר לבוא לאכול ארוחת ערב טובה,
אבל אף אחד לא קורא לי לבוא ואפילו להפך באים לבקש ממני חביתה מקושקשת רכה, ובסוף
הארוחה (זמנה של ארוחת הערב אצלנו הוא תמיד מתחיל בשעה אחרי ומסתיים אי שם בתוך
הלילה) אני מצפה שיגידו לי " חמודה, עבר עליך יום ארוך כדאי שתלכי לישון, או
אולי את רוצה לקרוא משהו קודם?", במקום זה מסתכלים עלי ערמות של כלים, מטבח
מלוכלך והרבה משימות שהשארתי לי לעשות בערב כשיהיה לי זמן...
הימים האביבים והיפים
שהגיעו אלינו פתאום הזכירו לי שעוד מעט מתקרב אלינו פסח ויחד עם הפריחה והאביב
מגיע לו הניקיון שהוא מאוורר ומשמח, אבל גם תמיד בשלב כלשהו נראה מאיים ללא סוף ממש
כמו הגלות, ואז אני מוצאת את עצמי כמידי שנה מחפשת את המשיח שיגיע אלי רוכב על
חמור כשל"פ שובל בריח אוקונומיקה מפוזר סביבו מטלית בידו. והוא יגיד לי-
"מתוקה, הכל בסדר כל האחריות עלי, לפסח תגיעו שמחים ונקיים מחמץ" אני
אפילו לא אבקש שהוא ינקה במקומי, עצם הידיעה שהאחריות עליו תגרום לי להמשיך לנקות
בכיף מבוקר עד ליל.
איך יוצאים מהתסביך הזה?
הפתרון הפשוט הוא
לחפש בסביבה מישהו שיכול לעשות את הדברים האלו, ואז לחזור ברגע להיות האחראי
המבוגר, לקחת שוב את כל משקל האחריות על כתפיי, ובמהירות האפשרית להאציל את כל
האחריות המכבידה הזו על הקורבן שהתגלה לו.
אלא שפעמים רבות לא
נמצא אף אחד כזה...
ואז אני נושאת את
עייני ומתפללת מעומק ליבי לבורא עולם-
"אבא יקר, באמת
אני רק ילדה קטנה בעולם הגדול, אך לא קטנה ובודדה. אני ילדה קטנה שלך, ואתה אבא כל
יכול, אז אני משחררת אליך את כל האחריות המכבידה, ובכל פעם אני אעשה רק משהו אחד
קטן שמתאים לכוחותי.
ובהזדמנות זו אני
משחררת אליך גם את כל הפחדים והדאגות שלי מהעבר והעתיד, וחיה מעתה רק את ההווה
העכשווי."
אמן
תגובות
הוסף רשומת תגובה