מעשה בתנור -המשך

סבתא איטו זכרה לברכה הייתה ידועה כבשלנית דגולה, ולא פחות מכך כאופה משובחת, מפורסמות היו עוגות השמרים שלה הנמחות בפה, רכות ומתוקות. ואף על פי שמהללים כולם היו את העוגות הללו, אהבתי אני את עוגת השיש הרכה עטורת הקקאו והסוכר.

ומעשה שהיה כך היה, כשעברה סבתא לבית האבות התגלגל אלי תנורה. יראה ופחד אחזו בי תחילה שלא ידועה אני כאופה גדולה, ומה גם שענייני בריאות ותזונה נכונה חרוטים הם על ליבי ומשתדלת אני לאפות עם קמח מלא ומעט סוכר, חיוורות העוגות שלי בטעמם, רק בצבען חומות הן יותר...

כיוון שחשובה בעייני התזונה הבריאה, התחלתי אט אט לאפות לחמים. בתחילה יצאו הם כבדים וחסרי טעם, אך בהמשך הזמן נתן בי ה' בינה, והחלו לחמי להיות רכים וטעימים יותר, לשמחתי, ולשמחת בני משפחתי שצריכים היו לאכלם.                                                                                                            

   נראה היה שגם התנור התרגל למאפיי, והתנחם על כי נאלץ לעזוב את מטבחה של סבתי.

עברו השנים, הזקין התנור וגוף החימום הבשרי הלך לעולמו, חדלתי לאפות בו אך עדיין מידי שבוע אפיתי עוגות ולחמים.

ויהי היום, הודעת ווצאפ נשלחה ממכרים, בה נכתב כי עוברים הם דירה ומעוניינים הם לתת את תנורם. אך ראיתי הודעה זו ומיד החלו חלומות דחוקים לנצנץ בליבי. וודאי טוב התנור שלהם משלי, ותא יש בו למאכלי בשר, ומן הסתם  יש בו מספר תבניות, כך שמלאכת האפייה תהיה  מהירה יותר.

ללא שהיות מיותרות, וללא בדיקות רבות נסגר העניין. ובתוך שבועיים כשחזרתי מעבודתי, כבר עמד לו התנור החדש במקומו. אישי החרוץ הגדיל לעשות ומיד העביר את התנור של סבתא ליד פח הזבל, וארגן לתנור החדש מקום של כבוד ליד מכונת הכביסה ומתחת למייבש.

"ומה נעשה בתנור של סבתא?" שאלתי

"אל דאגה" אמר לי אישי "חפשי למי לתרום אותו. ובינתיים ייהנה הוא מהאוויר הצח של הרחוב, משאית האיסוף מגיעה רק ביום שלישי." את התבניות השארתי בינתיים בבית כדי שאוכל להסביר למי שיקבלו, מה שימושה של כל תבנית.

יומיים חלפו והשגתי מספרו של צדיק המטפל בהעברת מוצרי חשמל לנזקקים. בקשתי מאישי שידאג להתקשר אליו, וכבר בצהרי אותו יום ראיתי שהתנור איננו.     

 זריז הוא בעלי, כך חשבתי, אך משנכנסתי הביתה הסתבר שנעלם התנור מעצמו.

והתנור החדש? בחישוב קל שערכתי גיליתי שגם הוא לא צעיר כל כך, למרבה האכזבה הסתבר לי שהגיע הוא בלא תבניות, והתבניות שלי כלל לא מתאימות לו. (שהתבניות בתנורה של סבתא רחבות היו – כיאה לה, שתמיד הכינה הכול  ברחבות ונדיבות, ואילו התנור החדש אף על פי שנראה בחוץ כרחב בפנים צר היה.)

יצאתי למסע חיפוש אחר תבניות תואמות, ולא עלה בידי.

בתנור החדש כפתור הטיימר רק השמיע צלצול ולא כבה את התנור, דבר שעלול לגרום לשריפת מאפיי, שרגילה הייתי לסמוך על התנור שיעשה זאת בעבורי.

קיצורו של דבר, התחלתי לחוש כי לא נכונה הייתה ההחלפה, וגעגוע עז עלה בי.

כיאה במקרים מעין אלו, תרתי אחר אשמים למצב, לדאבוני לא מצאתי אף אחד למעט אני.

-כיצד זה נכנסה בי רוח שטות שכזו ולא בררתי טיבו של תנור זה? מדוע שכחתי לשאת ולו תפילה אחת לריבונו של עולם לפני המהלך? ולמה לא שאלתי בעצתו של בעלי? (שוודאי היה אומר שנסתדר עם תנורינו הישן.)

כך פשפשתי ונזפתי בעצמי, ואף שמתאימים ימים אלו של אלול לחשבון  נפש ,  לא נמשך תהליך זה זמן רב, שגורם הוא לי לחוש עצובה ומדוכדכת, ובטוחה אני שאין ריבונו של עולם שמח בתשובה מעין זו.

על כן, בקשתי מבורא עולם שאף על פי שאין אני זכאית וראויה מבקשת אני ממנו שיביא לי מאוצר מתנת חינם שלו, תנור חדש עם 3 תבניות, ועוד הוספתי ובקשתי שיהיה התנור מתנקה מעצמו ואוכל להשתמש בו גם בפסח.

יודעת אני שאין ראוי לי לבקש זאת, ובכל זאת בקשתי, והוספתי שאם יקרה כך ב"ה אכתוב זאת לרבים.

ומסבתא בקשתי אם אפשר שתעזור בזירוז התהליכים, כי וודאי קשרים טובים יש לה לפני כיסא הכבוד.

יודעת אני שתמהים אתם, וכי זה מה שמבקשת את ממלך הכבוד? ואשיב כי אכן, הכול אני מבקשת ממלך העולם, שמלך הוא וחפץ הוא לתת.

ובזמן שחיכיתי שיגיע התנור החדש עמדתי ובשלתי עוף בתנור לכבוד שבת קודש. (שזמן רב לא אכלנו כזאת.)

וערב היה העוף מאוד לכל בני המשפחה, והתנחמתי.

עד כאן כתבתי לפני מספר חודשים, ואף שכתבתי כי התנחמתי לא אמת היה הדבר כיוון שמשבוע לשבוע גבר תסכולי על התנור, וממאפיו שנאפו באטיות רבה ביותר.

בסופו של דבר החלטתי לעשות מעשה וקניתי תנור חדש, ביילד-אין בעל שני תאים. ורבה שמחתי עד מאוד.

ועתה לאחר שהסתיימה מעשיה זו יודעת אני כי ידה של סבתא איטו אכן הייתה בדבר, ומניין לי זאת?

נוהגת הייתה סבתא לומר כי לדברים טובים מתרגלים מהר.

 ידעה סבתא שאם אקנה תנור חדש, אתרגל אליו במהירות, ולא אכיר טובה לתנורה. אך כיוון שכך התגלגלו הדברים, בכל פעם שמשתמשת אני בתנור החדש מהללת אני ומשבחת אותו, וזוכרת טובה גם לתנור של סבתא שעל אף היותו ישן בכל זאת שימש אותי בנאמנות.

והרווח הנוסף הוא שיש לי עתה שמונה תבניות!!!!

שלוש מסבתא, שלוש מהתנור החדש, ושתיים מעט קטנות שהביאה לי חמותי הצדיקה בזמן שנותרתי בלא תבניות תואמות.

שסבתא נדיבה הייתה ומשדאגה לי לתנור דאגה גם לתבניות בשפע.