סמני דרך
נוסעים
לנהריה, תור ליהודה לאורתודנט טיפוס לא מאוד סימפטי, ולכן התפילה שלי בדרך היא
שהפעם הטיפול יעבור בשלום ושהד"ר יהיה רגוע וסבלן.
כשמגיעים
לפקק הקבוע בנהריה אני נזכרת שהתור נקבע ל-16:10 ולא ל-16:30 כמו שחשבתי עד עכשיו
מה שאומר שאנחנו באיחור. מגיעים למרפאה אני מורידה את יהודה ושירה שיכנסו ומתחילה
לחפש חניה.
"ה'
בבקשה תמצא לי חניה במקום קרוב ונוח" סיבוב אחד ונמצאת החנייה המושלמת כזאת
שלא מצריכה שום תמרון בין מכוניות.
מגיע
למרפאה יהודה כבר שוכב מוכן, הד"ר מחייך היום, אני נרגעת. אחרי רבע שעה אנחנו
כבר בחוץ. "עכשיו אנחנו צריכים להסתובב עוד חצי שעה כדי לנצל את תו החנייה עד
תומו." אני מחייכת ליהודה מסובבת את המפתח בסוויץ' ו... שקט המכונית לא מגיבה,
אופס. עוד פעם- כלום. עוד פעמים נאדה, חם! ואין מזגן!
אוקי
הבנתי -ה' ננצל את תו החנייה עד תומו ואז הרכב יסכים להתניע. אבל- לא, הזמן של תו
החנייה הסתיים המכונית נשארה עומדת בסירובה , ואנחנו חזרנו באוטובוס.
עוד
באותו היום חזרה מכוניתנו עם מצבר חדש.
שבוע
אחרי- ה' אב- ההילולא של האר"י הקדוש. צבי צריך לקנות כמה דברים בצפת אז אנחנו מצטרפים אליו לנסיעה
אח"כ נתפלל ברשב"י- טיול חוויתי לתשעת הימים.
מגיעים לצפת צבי יורד לקנות סתם מס' דברי סת"ם ואני וחנה מתחילות לדבר על הפער בין צפת
שלמעלה לצפת של פחי הזבל למטה- לא ממש באופן חיובי.
צבי חוזר ואנחנו נוסעים למירון, קצת לפני
הפניה למירון עוצרים טרמפ לאבא ושני ילדים צבי יוצא לעזור להם להסתדר עם הכיסאות מאחורה. האוטו נשאר דולק
ואני מכבה אותו באופן אוטומטי.
כולם ב"ה הצליחו להדחק לאוטו. צבי מסובב
את המפתח בסוויץ' ו.. שקט המכונית לא מגיבה עוד פעם –כלום, עוד פעמים- נאדה.
"תגידו פרק תהילים" פוקד צבי אבל זה לא עוזר.
"תרדו" הוא אומר לטרמפיסטים
"חפשו טרמפ אחר" הם יוצאים. עוד
ניסיון אחרון לפני הגרר ו...הרכב מתניע "תכנסו" אנחנו קוראים לטרמפיסטים
שלנו, וכשהוא יוצא לעזור להם להיכנס, אני מחזיקה חזק את היד שלי שלא תכבה את המנוע.
'אולי לא סתם נכבה הרכב עכשיו? רצה לרמוז לי
משהו, בגלל הדיבורים על צפת שלמטה. לא יפה לזלזל בארץ היפה שלנו, ובטח לא בצפת
הקדושה ועוד בתשעת הימים ביום ההילולא של האר"י הקדוש. אוקי, הרמז הובן. אני
ממש אשתדל- מבטיחה לעצמי.
יום אחרי תשעה באב, אני בנהריה שכחתי שהאוטו
עושה בעיות הוא נוסע מצוין. אמא שלי מתקשרת- "אמא, אל תשאלי איזה סיבוך. נסעתי למכירה בשבי
ציון עמדתי לצאת והסתבר שמישהי לקחה לי בטעות את השקית, עכשיו אני בדרך להחליף את
השקית. מחכה קודם שחנה תרד מהרכבת. וחחחחם פה בנהריה לח בטירוף, לא יודעת איך גרים
פה..." נורה אדומה ולחה מנצנצת לי פתאום. אוי, כיביתי את המנוע. "אבל האמת אמא, נהריה עיר
ממש יפה, יש לה חוף ים מקסים..."
תגובות
הוסף רשומת תגובה