סדר פסח- החזון וכללים להשגתו

שאלות

1. איך הרגישו בנ"י כאשר  המצרים נגשו בהם?

2. מה עזר לך לענות על שאלה מספר 1?

תשובות:

  1.בני ישראל הרגישו רע מאוד. הם היו מאוד עצובים ועייפים וגם כאב להם כי המצרים הרביצו להם.

2. אני ידעתי לענות על השאלה כי לפני פסח אצלנו בבית, אני גם קצת מרגישה שאני עבד כי אמא שלי כל הזמן כועסת עלינו ואומרת שאסור להסתובב עם חמץ וגם שאנחנו כבר צריכים לנקות. ואולי גם אמא שלי חושבת שהיא עבד כי היא כל הזמן אומרת שהיא עובדת מאוד קשה ואף אחד לא עוזר לה והיא גם עצובה ועצבנית.

תכניות רשמיות, טבלאות מסודרות, מטרות על ומטרות משנה גורמות לי בדרך כלל למתח אוטומטי ועצבנות. אבל בשביל לצאת לחירות אמתית אני מוכנה לצאת גם מהגבולות שלי (ואולי גם כי כך אני מרחיקה מעצמי עוד קצת את התחלת הניקיונות.)

החזון- ליל הסדר כולנו נרגשים ושמחים, סוף סוף הגענו לערב הגדול. הארת החג זורחת בנו פנימה ומשתקפת בפנינו. הבגדים של כולנו חדשים ונקיים. הבית מבריק ומצוחצח ללא שום פירור של חמץ גם לא בלבנו פנימה. הניקיונות היו חוויה משפחתית שמחה ומגבשת, הספקנו גם לצאת לטיול אביב במהלך הניקיונות. ההגדה נאמרת בשירה עם חידושי תורה והצגות שתוכננו כל השבוע האחרון.

כללי הזהב בדרך למימוש החזון

  עבדים היינו לפרעה במצרים.

אנחנו מנקים לפסח לא בגלל שמכרחים אותנו ולא בגלל שאנחנו עבדיי המלך סמרטוט והמלכה אקונומיקה. אנחנו רוצים לנקות ובשמחה לכבודו של מלך מלכי המלכים ולקבל את חג הפסח נקים מכל רבב של חמץ. ולכן בכל פעם שמתגנבת הרגשה שאני בעצם שפחה אומללה, צריך לעצור כדי להזכיר לעצמי מי אני ואת מי אני עובדת.

ונצעק אל ה' אלוקי אבותינו

אין שום דבר בעולם שנעשה ללא תפילה, בוודאי לא ניקיונות וקניות לפסח, לזכור להתפלל לפני  כל דבר ולבקש הכל (באותה החנות שבה אמצא שמלה לחג, המוכרת תתאים לי גם מטפחת. שהחבילה האחרונה של הפסטה תגמר בדיוק בעיתוי הנכון, שמזג האוויר יהיה חמים ומתאים לסיבובים בחוץ, אבל לא חם מדי ובלי רוחות מזרחיות)

רעב זה על שום מה? 1

כאשר בפעם החמישית בחצי השעה האחרונה אני מוצאת את עצמי ליד המקרר בודקת אם יש שם אוכל חדש. לא מדובר ברעב, מדובר בחוסר מוטיבציה זמני. על כן שום מזון בעולם לא יפתור אותו,

צריך לחפש מקורות אחרים לאנרגיה. אולי לשים מוזיקה ולרקוד, אולי לבקש קצת עזרה, אולי להפסיק עכשיו ולעבור למשהו אחר או פשוט לנוח.

רעב זה על שום מה? 2

על שום שאני אוהבת לחסל את כל המוצרים לפני פסח ולהתחיל מחדש בפסח, משתדלת לחסל הכל כולל הכל, גם אם הוא כשר לפסח למהדרין, העיקר שהארון יהיה ריק.

וגם על שום שכולם נמצאים בבית, ואוכלים כל היום.

אז מה עושים?

משתדלים לדאוג שיהיו מוצרי אכילה בסיסים, (האמת היא שאין לי צורך לדאוג שיישארו מוצרים מלפני פסח,  חבורת הרעבים שלי -הכוללת כמובן גם אותי- תדאג בכל יום שהארון שוב יהיה נקי מחדש.) ארוחות צהרים (פיצה קנויה זו ארוחה מכובדת מאוד בימים אלו.) והרבה פירות וירקות שניתן להסתובב איתם בלי לחמץ את הבית. וכן לזכור שכפי שלא אוכלים מצה לפני פסח כך ראוי לא לאכול שום מאכל או תבשיל העשוי מתפוחי אדמה שבוע שבועיים לפני פסח. כדי שבפסח טעמו יהיה ערב.

הרי אני כבת 42 שנה ולא ראיתי שנמצא חמץ על זכוכיות החלונות. (במסילות דווקא כן...)

כיף לי לסדר ארונות, לתייק מסמכים, לקרוא מחברות מכיתה א', למיין משחקים וגם לראות שהפאנלים והחלונות נקיים פעם בשנה.

ובכל זאת צריך לזכור שזה בונוס וכשהזמן קצר או המוטיבציה בשפל מותר ורצוי להוריד משימות עודפות.

אלו סדרנו את כל הארונות ועדיין לא הספקנו לערוך קניות דיינו.

בסוף כל יום לסמן את כל ההספקים וההצלחות שהיו באותו יום להודות  לשמוח בהם.

מה נשתנה החדר הזה.

כשכל הבית הפוך אני בקלות מאבדת שם גם את השפיות. לכן, כדאי שיישאר כל פעם חדר אחד או פינה מסודרת, שאפשר יהיה למצוא שם את השפיות ולחזור לעבודה.

על אחת כמה וכמה טובה כפולה ומכופלת

מותר לפרגן לבעל ולילדים אפילו שרציתי שהם יקרצפו קצת יותר, יסדרו יותר, יעזרו יותר אחד לשני ולא יריבו לעולם. לראות מה הם כן עשו להגיד תודה וישר כוח.