לכל אחד יש מחליף?
"אמא,
משחררים אותנו הביתה, הכיתה נכנסת לבידוד!" אי אפשר היה שלא לשמוע את השמחה
של שירה כשהיא הודיעה לי בהתרגשות על שבוע החופש הבא עליה לטובה.
כשחזרתי
מהעבודה היא הייתה נראית פחות צוהלת.
"כואב
לי הראש" היא אמרה בעודה צמודה לרדיאטור.
"זה
רק בגלל שהיית בחדר סגור הרבה זמן, בטח התייבשת, תשתי הרבה מים." שלפתי את
התשובה האוטומטית שלי במקרים אלו.
להיות
בבידוד זה נחמד ויפה, להיות חולים זה כבר סיפור אחר.
אחרי
שהיא מדדה את החום והסתבר שלא מדובר בהתייבשות, התנחמתי בכך שמן הסתם זה לא קורונה
אלא הווירוס שמסתובב בקרב בני הדודים בשבועיים האחרונים.
יומיים
אחר כך בשישי בבוקר כשהערתי את ישי העיניים שלו הבריקו והמצח הרגיש לי חם. למרות
שלא היה צורך בשום הוכחה בכדי להבין שהווירוס עבר גם אליו, מדדתי לו את החום הצג הראה
38 מעלות.
"אתה
נשאר היום בבית" בשרתי לו.
מזל
שיום שישי היום והגדולים בבית כך שאפשר להשאיר אותו בבית בלב שקט.
אחר
הצהרים קבוצת הווצאפ של הגן הודיעה שהתגלה ילד מאומת בגן.
"ישי
אתה נכנס לבידוד." הכרזתי בחגיגיות.
למרות
החום והחולשה הילד זקף את גבו בחשיבות לקח את השמיכה שלו והצטרף לשירה בחדר שלהם
שהוסב לחדר מבודדים.
'שרה
אם יש לך שני ילדים חולים ומבודדים בבית אולי תצטרכי לקחת חופשת מחלה
מהעבודה." הלמה בי מחשבה מבהילה.
'אין
סיכוי למצוא מחליפה' הזכרתי לעצמי את הידוע לכל גננת.
בכל זאת
החלטתי לעשות השתדלות פתחתי את רשימת הגננות המחליפות ששלחה לנו המדריכה לא מזמן.
הרשימה
הקצרה שקפה בברור את חוסר הסיכוי להצליח-
חימוביץ
לוטם יכולה בימים א', וה'
טולדנו
סתנוונית- מחליפה בימים א'- ה' עד השעה 12:48
חמצוץ
סולי – מחליפה בימים א'-ו' (שימו לב, היא לא מומלצת בכלל לקרוא לה רק כשממש אין
ברירה!!)
שם טוב
חופית -מחליפה בימים שלישי וחמישי בלבד.
בחרתי
אחת מהרשימה שנשמעה נחמדה וניסיתי את מזלי.
"מצטערת,
אני כבר עובדת בראשון." הייתה התשובה.
הוספתי
עוד השתדלות ושלחתי בקבוצת הווצאפ של המחליפות.
'שלום,
מחפשת מחליפה לגן ורד חינוך מיוחד יום ראשון 8.00-16.00 שרה כוגן'
שליחת הודעה בקבוצת המחליפות נועדה בעיקר בשביל
להראות שאני משתדלת הסיכוי שמשהי בקבוצה אכן תבוא להחליף אותי אפסי.
רוב
ההודעות שנשלחות שם נראות כך-" דחוף! מחליפה לגן לוטם צוות מקסים"
"זקוקה
עכשיו למחליפה בגן חבצלת"
"עדיין
מחפשת..."
"משהו?"
לאחר
עוד מעט ניסיונות פרשתי והלכתי לקבל את
שבת המלכה.
'שבת
היא מלזעוק ומחליפה קרובה לבוא.'
במהלך
השבת כבר סגרתי ביני לבין עצמי שהילדים יכולים להישאר בבית בלעדי, חנה הסטודנטית עוזבת
את הבית בראשון רק ב12, הם יכולים להישאר כמה שעות לבד. ישי ישן רוב היום גם ככה
בגלל הווירוס הזה.
אבל אז
זה קרה, בשבת בצהרים התחלתי להרגיש קצת צורב בגרון.
'כנראה
אכלתי משהו שעשה לי לא טוב.' ניסיתי להרגיע את עצמי. כשהצטרף גם שיעול קל התחלתי
באמת לדאוג.
בלילה
התחילו גם צמרמורות.
'ה'
ירחם הווירוס הגיע גם אלי. איך קרה לי ככה? שאלתי את עצמי 'אני הרי גננת
לגננות אסור להיות חולות זה כתוב בפרוש בחוזה מנכ"ל'
בבוקר הייתה
לי כבר תכנית מפורטת.
קודם
כל בדיקת קורונה ביתית- הרי אם יש לי קורונה יסגרו את הגן-בדקתי, יצאתי שלילית
המשכתי
הלאה, מדדתי חום- אולי בכל זאת אני סתם מדמיינת מחלה. המדחום הראה 37.3 יש אנשים
שלא מחשיבים את זה כחום, אבל אצלי זה בהחלט מסמן חום או לפחות מגמת התחממות...
עברתי
לתוכנית המגירה למציאת מחליפה.
שלחתי
הודעה לאלה המשלימה שלי שתעבוד היום אצלי בגן במקום בגן תמר. ממיטל הגננת של גן תמר
בקשתי שתוותר על היום החופשי שלה ותעבוד היום בגן שלה.
אחר כך
שלחתי הודעה לאסתר, מחליפה שעבדה אצלנו פעם בגן, בקשתי שתעבוד
אצלנו ביום שני. כדי שביום שני אלה תעבוד בגן תמר, ואז מיטל תוכל לקחת לה חופש ביום
שני.- כמה גאוני ככה פשוט.
בכל
זאת התחלתי להתארגן ליציאה למקרה שהתוכנית תשתבש.
והיא
אכן השתבשה, אסתר שלחה הודעה שהיא פנויה להחלפות רק בימי חמישי, ומיטל התקשרה
ואמרה שהיא עובדת היום בגן שלה. הילדים של אלה חולים ואלה בקשה שתעבוד במקומה.
37.3
זה לא נחשב חום, ניסיתי להשתיק את ייסורי המצפון שלי את רק קצת לא מרגישה טוב.
בתקופת הקורונה התגלתה לי עובדה מדעית מעניינת- מחלות הן דבר מדבק. עכשיו השתדלתי
להכחיש את התגלית הזו. ובשביל להתרחק מרגשות האשמה שלחתי גם הודעה למנהלת המתי"א
והמדריכה
'אני לא
מרגישה טוב, והולכת לעבודה כי לא מצאתי מחליפה, מרגישה חסרת אחריות.'
יצאתי
לגן, הראש קצת דפק הגרון קצת הציק, והיום עבר לו איכשהו.
בבית
החום עלה לי והגרון כבר ממש כאב. זה כבר הרגיש ממש כמו וירוס, לא רק תסמינים.
פתחתי
חמ"ל למציאת מחליפה. שלחתי הודעות לכל מי שרק יכול לעזור בנושא.
אבל
התשובות היו מאכזבות-
'מצטערת,
אני כבר משובצת מחר.'
'מחכה
לתשובת pcr
של הבת שלי'
'מצטערת,
אנחנו בבידוד,
'לא
מחליפה יותר, יש לי גן קבוע'
'לא
יכולה מחר'...
'לא
להתייאש' אני מעודדת את עצמי, ' בסוף היא תמצא'
בינתיים
זה לא קורה...
המשכתי
בחיפושים, התקשרתי לגננות לבקש עוד רעיונות למחליפות. והתשובות חזרו על עצמן-
'מחר
לא יכולה, ביום אחר בשמחה.'
אין לי
בייביסטר לבת שלי, לא יכולה מחר'...
פתאום
באה לי הארה- יש עוד משהו אחד שלא ערבתי בסיפור, היחיד שבאמת יכול לסדר לי מחליפה.
מנהל העולם.
נזכרתי
בפסוק שהרבנית רחלי בזק אמרה שהוא מסוגל לשמירה. על פניו חיפוש מחליפה הוא לא ממש
צורך בשמירה. אבל אפשר להגדיר כשמירה על ילדי הגן והצוות מפני הדבקות בווירוס, וגם
אפשר גם להגדיר זאת כשמירה עלי, לנוח כשחולים זה בהחלט שמירה על הגוף.
אמרתי
בדבקות את הפסוק, והוספתי שכשיקרה הנס אכתוב על זה.
חיכיתי,
אחרי חמש דקות הצצתי בפלאפון- 'ה' אני לא מלחיצה, סתם בודקת' התנצלתי
בפלאפון
לא היה שום חידוש.
המשכתי
בשליחת ההודעות.
בשלב
כלשהו ראיתי שמשהי שלחה את ההודעה הנואשת שלי בדבר חיפוש מחליפה בגן ורד, בקבוצת
המחליפות.
יפה
מצידה ששלחה בשבילי, חשבתי, למרות שידוע שזו לא הקבוצה שפותרת את מצוקת הגננות.
הרי אף פעם לא עונים שם, ובבוקר כבר שלחתי שם בקשה.
לפתע
בצבצה לה הודעה חדשה- 'שלום שרה, ראיתי את ההודעה שלך בקבוצת המחליפות אוכל להחליף
אותך מחר'.
נשקתי
את הפלאפון ויצאתי בריקוד הודיה. באותו רגע נעלמו לי כל התסמינים- הגרון לא כאב,
הראש לא דפק החום ירד.
מקווה
שאני עדיין נחשבת חולה...
תגובות
הוסף רשומת תגובה