קומה ה' ויפוצו אויביך
קומה ה' ויפוצו אויביך!
'אז לישון
עם חצאית?' שאלתי את עצמי אחרי המקלחת. בכל זאת חיזבאללה שוב הודיעו שהם מתכננים עלינו
משהו. אבל האמת, מילה שלהם זה לא מילה, משגעים אותנו, כל יומיים מאיימים שיעשו משהו,
ובסוף משתפנים.
לא ישנה עם חצאית, רק לישון כבר, 1.00 לפנות
בוקר.
בום,
בום, בום.
מתעוררת
בערך ב4.00 בחוץ תזמורות של פיצוצים, ומטוסים.
להעיר
את הילדים? ללכת למקלט? אבל, אין אזעקה.
נשמע שהרוב
זה יציאות שלנו, (כל הכבוד לי, רואים שיש לי כבר שמיעה מוזיקלית טובה, של תושבת
הצפון, מבחינה בין יציאות לכניסות), חזרנו אתמול מאוחר, ועד שהלכנו לישון, עדיף לא
להעיר אף אחד...
מתעוררת
שוב ב6.00, מסתבר שהתזמורת ממשיכה, שומעת את השכנים נכנסים למקלט, אז אולי כן נעיר
אותם?
טווווווווווו-
אזעקה!!!
לא
צריך להעיר אף אחד, רצים למקלט.
'"הם
יורים לכל הצפון"
"אנחנו
ערים כבר מ2.00 לפנות בוקר" אומרת הודיה השכנה
"אני
הלכתי לישון ב2.00" אומר לי יהודה (מזל שלא הערתי אותו ב4.00)
אחרי
כמה דקות של עדכונים מהשכנים חזרנו הביתה.
יהודה
עדכן שצה"ל חיסל את המשגרים של החיזבאללה, הם תכננו לשלוח 6,000 רקטות לעבר
ישראל. הצליחו בערך 100. וב"ה אין נפגעים!!
"תחזרו
לישון" אני מנסה את מזלי
יהודה
בודק מיד את כל אתרי החדשות, אני פותחת את הווצאפ להתעדכן, מגלה שנשלחה הודעה
מהעיריה לשהות במרחבים מוגנים, כבר ב4.00 לפנות בוקר, איזה מזל שלא פתחתי קודם את
הפלאפון. יש עוד הרבה הודעות מבוהלות בקבוצה של מעלות.
בודקת
מה עם מיכל תכננו את החופשה השנתית בצפון דווקא עכשיו, (חשבו שאם הם ידחו את זה
לסוף החופש, המלחמה בצפון כבר תסתיים, מסתבר שהיא בעצם רק התחילה.),
בכל אופן,
הם לא יצאו...
"אמא,
אפשר לעשות את התור במחשב?" ישי ער לחלוטין, זה לא נראה שהוא הולך להשלים
שעות שינה.
"טוב,
תתפלל קודם"
חיזבאללה
אתם עובדים בלי שכל, אבל זה בסדר תמשיכו ככה, היום כולם מתפללים מוקדם, בזכותכם.
יהודה אמר שהמניין של 7.00 היה מפוצץ.
אני
מתפללת והמחשבות רצות לי בראש-
מלאי
התפוחים בבית חוסל, ומשפחת כוגן בלי תפוחים, זה כמו צבא בלי רובים, אני חייבת
לעשות קניות, מקווה שהחנויות יפתחו כרגיל.
אוי
ואי, פתאום אני קולטת שהחופשה של בנימין שוב בסכנה, כל כך רוצה שכבר יבוא הביתה.
אוי
ואי ווי, פתאום אני קולטת, שהוא נמצא עכשיו בהר דוב, כלומר שכשאומרים חיילנו משיבים
אש מתכוונים גם אליו, שה' ישמור לי עליו.
אז
כדאי להגיד תהילים כשאני אסיים להתפלל,
אם כך,
אולי אני אשים כבר את העדשות כדי שאחזור לראות ולשמוע.
אבל
אם, אני ארצה להשלים עוד קצת שינה? עדיף לשים אותם יותר מאוחר, זה גם עוזר לי קצת
להתנתק, כמו ילדה קטנה שחושבת שאם היא עוצמת עיניים אז גם לא רואים אותה, כשאני
בלי עדשות נראה לי שהשכנים במקלט לא רואים אותי עם הפיג'מה היפה שלי.
חנה
וגלעד תכננו טיול לדרום, מקווה שיצליחו לטייל בכל זאת.
צריך
להכניס מכונה, תיכף נגמר לי הנוזל של הכביסה, עוד סיבה לקוות שהכול יפתח כרגיל.
מה אני
אבשל לצהרים?
אימא'לה!
על מה אני חושבת, איזה מחשבות קטנות.
מעניין
אם גם במצרים אחרי למשל מכת דבר, שרק הבהמות של המצרים מתו, בני ישראל חשבו מה לבשל לצהרים?
התקופה
הזו שכול הנביאים נבאו עליה, שכל הדורות חלמו עליה, מתרחשת ממש ממש עכשיו.
ואנחנו
זוכים לחיות בה.
תודה
ה' על החיבוק והאהבה שלך עלינו, תודה,
ועל הניסים
והנפלאות שעשית לנו, ועוד תעשה.
שרה כוגן
תגובות
הוסף רשומת תגובה